<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' ערלה</h1>
<h2>דף כב:</h2>
וערלה אסורה בין באכילה בין בהנאה דתניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו וכו'. ועצי ערלה לא אסירי, שלא אסר רחמנא אלא פרי והטפל כדכתיב וערלתם ערלתו את פריו, את הטפל לפריו. וכתב גאון נמי הכי, ואסור להנות מפירות ערלה ומן הטפל להן כל עיקר, ומנא לן דעצים אין בהן משום ערלה כדגרסי' בפרק כיצד מברכין [ברכות ל"ו ע"ב] אמר ר' יהודה צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין וכולה שמעת' עד היכא אמרי' דהוא כשומר לפרי היכא דאיתיה וכו', ושמעינן מינה מההוא דעצי ערלה לא אסירי אלא הפירות והשומרין שלהם, כדכתיב את פריו [את] הטפל לפריו. ותו גרסי' בפרק כל שעה [פסחים כ"ה ע"ב] מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דשייף לברתיה בגוהרקי דערלה, אמר ליה אימר דאמור רבנן בשעת הסכנה, שלא בשעת הסכנה מי אמור, אמר ליה אשיתא צמירתא נמי כשעת הסכנא דמיא, איכא דאמרי הכי אמר ליה מידי דרך הנאתן קא עבידנא, לפי שכל אסורין שבתורה אין לוקין עליהם אלא דרך הנאתן. תנו רבנן [כ"ו ע"ב] תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש יותץ ישן יוצן וכו', והני קליפי ערלה הן שומר לפרי כגון קליפי אגוזים וקליפי רמונים ולכך תנור שהסיקו בהן אסור, דלא קאמרי' [אלא] דעצי ערלה מותרין, אבל קשין של כלאי הכרם הן אסורין.
